הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב, שמות י״א

מהדורה: מדרש לקח טוב, מכונה פסיקתא זוטרתא, וילנא תרמ"ד

מקור מדרש לקח טוב, שמות י״א
1 ויאמר ה׳ אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים. לימד על שאר מכות שנקראו נגעים.
2 גרש יגרש. כאדם שמחזיק בחבירו להוציאו מביתו, וכה״א ותחזק מצרים על העם שמות יב לג.
3 דבר נא. אין נא אלא לשון בקשה, אמר לו הקב״ה למשה בבקשה ממך לך אמור להם לישראל, וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה, וכי מצרים ריעיהם של ישראל היו, שהכתוב אומר איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה, אלא מלמד שאחרי המכות נהיו המצריים כריעים וכאוהבים לישראל, כדי להשאיל להם כליהם, וישראל היה אומר לו למצרי ריעי ואהובי השאילני כלי זה, או מלבוש זה, כלי כסף וכלי זהב זה, ולא היה לו למצרי פנים למונעו ממנו, שנאמר ויתן ה׳ את חן העם בעיני מצרים שמות יא ג, לקיים מה שנא׳ ואחרי כן יצאו ברכוש גדול בראשית טו יד, אמר הקב״ה כשם שנתקיים עליהם כי גר יהיה זרעך שם שם יג, כך יתקיים עליהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, ואם תאמר והלא בשלשה ימי אפלה לקחו כל אשר להם, תשובתך בשלשה ימי אפלה לקחו המטמוניות ולא הרגישו המצריים, ומה שהיה להם בבתים השאילום, והלא דברים קל וחומר הם שלא הבטיחם הקב״ה אלא בדבור אחד זכו לכך, אנו שהבטיחנו על ידי כל נביא וחוזה על אחת כמה וכמה, עוד אבנך ונבנית בתולת בת ציון עוד תעדי תופיך ירמיה לא ג, עוד יאמרו באזניך בני שכוליך ישעיה מט כ, אז תשמח בתולה ירמיה לא יב, אז יאמרו בגוים תהלים קכו ב, אז תראי ונהרת ישעיה ס ה, אז ימלא שחוק פינו תהלים קכו ב, וכאלה רבות ישועות ונחמות אשר הבטיחנו הקב״ה, לכך נאמר לכן חכו לי נאם ה' צפניה ג ח, אשרי המחכה ויגיע דניאל יב יב, ואשרי כל חוכי לו ישעיה ל יח, קוה אל ה׳ חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה׳ תהלים כז יד.
4 ויאמר משה כה אמר ה׳. זה הדבר אומרו משה בעמדו לפני פרעה, בשעה שאמר לו כן דברת לא אוסיף עוד ראות פניך קודם שיצא היתה שם יד ה׳, שנאמר ויאמר ה׳ אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה, ואמר לו כחצות הלילה, לפיכך אמר משה רבינו כה אמר ה׳ כחצות הלילה אני יוצא, ויש לנו כיוצא בהם במקרא כה אמרה׳ אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו שמות לב כז, ואומר כה אמר ה׳ כעת מחר סאה סולת בשקל מ״ב ז א, מלמד שלפי השעה נצנצה רוח הקודש עליו. ד״א כחצות הלילה. לפי שידע משה רבינו שאיצטגנונים של פרעה לא היו יכולין לעמוד על חצות הלילה, כדי שלא יאמרו משה בדאי הוא, אמר כחצות, או קודם לכן או אחר כן כי אם סמוך לחצות.
5 רובן של עובדי כוכבים לוקים בלילה, שנאמר כל חשך טמון לצפוניו איוב כ כו, במבול כתיב והפך לילה וידכאו שם לד כה, בחמשה מלכים כתוב ויחלק עליהם לילה בראשית יד טו, בסדום כתיב וכמו השחר עלה שם יט טו, לפי שכבר הוכו מן הלילה, בלבן כתוב ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה בראשית לא כד, וכן נאמר באבימלך ובפרעה.
6 בסיסרא כתוב הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא שופטים ה כה, בסנחריב כתוב ויהי בלילה ההוא מ״ב יט לה, בבלשצר כתוב ביה בליליא קטיל בלשאצר מלכא דניאל ה ל, בהמן כתיב בלילה ההוא נדדה שנת המלך אסתר ו א, להביא פורעניות על המן, כן יאבדו כל אויביך ה׳.
7 אני יוצא בתוך מצרים. דרך גבורה, שנאמר ויצא ה׳ ונלחם בגוים ההם זכריה יד ג, כי הנה ה׳ יוצא ממקומו ישעיה כו כא, יצאת לישע עמך חבקוק ג יג, כל אלה לשון גבורה, שנאמר ה׳ כגבור יצא וגו׳ ישעיה מב יג, לכך נאמר אני יוצא, בכבודו הגדול נגלה בתוך מצרים.
8 ומת כל בכור. וימות, כמו והשכיל ועשה ירמיה כג ה, ופירוש כמו ישכיל ויעשה, כן ומת וימת.
9 כל בכור. הוא שאמר הקב״ה למשה ואמרת אל פרעה וגו׳, ואומר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הורג את בנך בכורך שמות ד כג.
10 מבכור פרעה היושב, הוא הראוי להיות יושב על כסאו.
11 עד בכור השפחה. הוא בכור השבי שם יב כט.
12 אחר הרחים. כמו אשר בבית הבור שם, אלא ששינה הכתוב בלשון.
13 וכל בכור בהמה. השווה הקב״ה המצריים לבהמתם, מפני שתועבת מצרים היתה בהמתם.
14 והיתה צעקה גדולה בכל ארץ מצרים אשר כמוהו לא נהיתה, לשון זכר, כלומר כמוהו כאותו הלילה לא נהיית צעקה, כי הצעקה לשון נקבה, וכמוהו לילה דומה לאותו לילה, לא תוסיף צעקה, חצי הפסוק לשון זכר, וחצי הפסוק לשון נקבה, לפי שחציה עונה על הלילה, וחציה על הצעקה.
15 ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב. כמו לא יצרח כלב, שלא ינבח.
16 למאיש ועד בהמה. כלומר אפילו בהמתם של ישראל שהיו מנהגין את בהמתם לצאת לדרך לא יחרץ להם כלב את לשונו.
17 לשנו חסר ו׳, כלומר לא יזיקם בשנו ולא בלשונו.
18 למען תדעון. על כל תוכחה ותוכחה הביא בו ידיעה, למען תדעון, למען תדע, וכן כולם, לפי שאמר בתחלה לא ידעתי את ה׳ שמות ה ב.
19 וירדו כל עבדיך. ירידה תהיה להם לרדת ממדרגתם.
20 אלה אלי. מלמד שלפני כל השרים היה מדבר אל פרעה.
21 צא אתה וכל העם אשר ברגליך. לרגליך נצולים כלם.
22 ואחרי כן אצא. ביד רמה.
23 ויצא מעם פרעה, זה מודיע כי משעה שאמר לו לא אוסיף עוד ראות פניך שמות י כט, לא זז משם עד שאמר לו למשה רבינו כל הדברים האלו.
24 ויאמר ה׳ אל משה לא ישמע אליכם פרעה. זה הדבור קודם לכן נאמר לו למשה רבינו ולא ישמע אליכם פרעה, שנאמר ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך שמות ג יט, זה הפסוק מוקדם ומאוחר, וכן הוא אומר ומשה ואהרן עשו את כל המופתים האלה, ולאחר שיצא משה מעם פרעה קודם מכת בכורות אמר לו פרשת בכורות, ופרשת חוקת הפסח, ופרשת קדש לי, ופרשת פטר רחם, כדי לחנכם במצות, ישתבח שמו של אלהינו שהביא המכות על פרעה ועמטו כטכסיס מלכים, בתחלה סכר להם אמת המים, שנאמר ויהפוך לדם יאוריהם ונוזליהם בל ישתיון תהלים עח מד, כיון שלא חזרו הביא עליהם קלנים, אלו הצפרדעים, כיון שלא חזרו ירה בהם חצים אלו הכנים, שנאמר ותהי הכנם באדם ובבהמה שמות ח יג, שהיתה נכנסת בתוך גופו של מצרי כחץ, כיון שלא חזרו הביא בהם את הלגיונים, אלו הם הערוב, שנאמר הנני משליח בך וגו׳ שם ח יז, ואומר ישלח בם חרון אפו תהלים עח מט, כיון שלא חזרו הביא בהם דורמייסות, זה הדבר, והרג את מקניהם, כיון שלא חזרו הביא בהם נפט, זה השחין כיון שלא חזרו השליך עליהם אבני בליסטראות, זה הברד, כיון שלא חזרו גירה בהם אוכלסין הרבה, זה ארבה, כיון שלא חזרו נתנם בבית האסורים, זה החשך, ואח״כ הכה הגדולים שבהם, שנא׳ ומת כל בכור לעיל פסוק ה.
25 כתוב במדרש שיר השירים על אשה אחת שהטמינה את בנה בראש הגג, ומפני שאמר משה ומת כל בכור, הסבירה היא שינצל על ראש הגג, הרגישו בו הכלבים ואכלוהו, עמדה בחצי הלילה לבקשו, והנה אכלוהו הכלבים, והיא הקיצה כל המצריים בקולה. כמו פורענות מצרים תהיה פורענות אדום, מצרים בדם, ואדום בדם, שנאמר ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש, השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום ה׳ יואל ג ג ד, במצרים קול צפרדעים, ובאדום קול שאון, דכתיב קול שאון מעיר ישעיה סו ו, במצרים נהפך עפרה לכנים, ובאדום לזפת, שנאמר ונהפכו נחליה לזפת והיתה ארצה לזפת בוערה שם לד ט, במצרים ערוב, ובאדום כתוב וירשוה קאת וקפוד וינשף ועורב ישכנו בה ישעיה לד יא, במצרים דגם בדבר, ובאדום כתיב ונשפטתי אתו בדבר ובדם יחזקאל לח כב, במצרים לקו בשחין, ובאדום כתיב המק בשרו זכריה יד יב, במצרים לקו בברד, ובאדום כתיב וגשם שוטף ואבני אלגביש יחזקאל לח כב, במצרים לקו בארבה, ובאדום כתיב אמור לצפור כל כנף ולכל חית השדה יחזקאל לט יז, במצרים לקו בחשך, ובאדום כתיב נטה עליה קו תוהו ואבני בוהו ישעיה לד יב, ואומר כי הנה החשך יכסה ארץ שם ס ב, וכשם שבמצרים הרג הבכורות, כך באדום כתיב נסיכי צפון כולם יחזקאל לב ל, במצרים פרע מאלהיהם, ובאדום כתיב יפקוד ה׳ על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה ישעיה כד כא, כך דרש ר׳ תנחומא במדרשו.
פירוש הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב, שמות י״א
1 אין נא אלא לשון בקשה. ברכות ט׳ ע״א.
2 ואם תאמר עד והלא דברים ק״ו, נשמט בכ״י פלארענץ.
3 בשלשה ימי אפלה לקחו המטמוניות. עיין תנחומא בא עה״כ ולכל בני ישראל היה אור.
4 בתולת בת ציון. בקרא בתולת ישראל.
5 זה הדבר אומרו משה בעודו לפני פרעה. עיין רש״י עה״ת שכתב: בעמדו לפני פרעה נאמרה לו נבואה זו שהרי משיצא מלפניו לא הוסיף ראות פניו.
6 לפיכך אמר משה רבינו. המלות שהסגרתי חסרים לפנינו ונמצא לנכון בכ״י פלארענץ, ובכ״י פ״ב, והמעתיק השמיט מן כה אמר עד כה אמר.
7 ד״א כחצות הלילה לפי שידע משה. ברכות ד׳ ע״א וילקוט בא רמז קמ״ו, ורש״י עה״ת, ועיין פסיקתא פסקא ויהי בחצי הלילה ובהערה כ״ט.
8 הוא הראוי להיות יושב על כסאו. וכן ת״א דעתיד למתב וכן כתב הראב״ע היושב על כסאו הראוי לשבת על כסאו אחריו.
9 הוא בכור השבי. וכן הביא הראב״ע והרשב״ם ע״ש. ועי׳ מכילתא בא פי״ג.
10 לשון זכר כלומר כמוהו כאותו הלילה לא נהיית צעקה. עיין הראב״ע. והרשב״ם כתב הרבה מצינו לשון זכר ולשון נקבה בדבר אחד והספורנו מפרש כרבינו אשר בלילה כמוהו לא נהיתה צעקה כזאת.
11 כמו לא יצרח כלב. ויהי׳ מאותיות המתהפכות כמו כשב כבש. מלשון יריע אף יצריח ישעיה מב יג.
12 לשנו חסר וי״ו. מובא בשמו במנחת שי וז״ל במדרש לקח טוב לשנו כתיב חסר וא״ו כלומר לא יזיקם בשנו ולא בלשונו ע״כ.
13 שהביא המכות על פרעה ועמו כטכסיס מלכים. תנחומא בא ארז״ל כטכסין של מלכים הביא הקב״ה עליהן המכות, ומקורהביאמר הוא בפסיקתא ויהי בחצי הלילה דף ס״ו ע״ב ר׳ לוי בר ברכי׳ אמר בטכסיסי של מלכים בא עליהם הקב״ה וע״ש בהערה פ״ד שכלהביאמר נמצא בשאילתות דרב אחאי גאון ס״פ צו סי׳ פ׳ וציין שם הגאון הרי״ב מעין זה תמצא בילקוט וארא רמז קפ״ב בשם התנחומא עכ״ל ובאמת השאילתות שאב דבריו מהפסיקתא וכן נמצא בס׳ והזהיר דף ג׳ ע״ב.
14 כטכסיס. טכסיס, טקסיס. פי׳ ביוני ταζις סדר ארדנונג ור״ל לפי סדר ומשטר המלכים כן הביא עליהם המכות ועיין בפסיקתא שם הערה פ״ה.
15 קלנים. פי׳ משמיע קול, והעירותי בפסיקתא שם הערה פ״ז, שהיא מלה רגילה במדרשים, כמו וי״ר פט״ז אר״י בר״ס אליו צפריא קולנין אמר הקב״ה יבא הקול ויכפר על הקול. ובתנחומא תצוה פ׳ וזה הדבר קלאנין של תולעים יוצאים מתוך אהליהם. והמאמר מהפסיקתא מובא בערוך בערך קל ה׳.
16 שהיתה נכנסת בתוך גופו של מצרי כחץ. עיין בפסיקתא שם הערה פ״ח.
17 הלגיונים. בפסיקתא שם בהערה פ״ט כתבתי היא מלה שגורה במדרשים והיא יונית λεγεὡυ וכן רומית legio וענינה חיילות, ובתנחומא נאמר במקומה ברברים, ובילקוט וארא נשמטה שלשה מכות ערוב דבר שחין, כי קפץ המעתיק מן לא חזרו עד לא חזרו.
18 דורמייסות. עיין פסיקתא שם בהערה צ׳ ופי׳ דבר כבד מאד והיא כמו אנדרלומוסיא ע״ש.
19 נפט. ידוע שמן הרים הנוטף מבין הסלעים naphtha ועיין מה שהעירותי בפסיקתא שם הערה צ״א.
20 אבני בליסטרא. בפסיקתא שם הערה צ״ג הבאתי הרבה מקומות אשר המלה הזאת נמצאת, וכתבתי שהיא מיוני ורומי βάλλιστρα ballista ופי׳ כלי מלחמה אשר בו מורים אבנים וחניתות לרדות החומה ולהרוג האויבים ע״ש.
21 גירה בהם אוכלסין. כ״ה בתנחומא ובילקוט רמז קפ״ב בשם התנתומא וגם מובא כן בס׳ והזהיר דף ג׳ ע״ב, אולם בפסיקתא דף ס״ז ע״א, גם בפסיקתא רבתי פסקא ויהי בחצי הלילה הנוסחא העמיד עליהם כובשים, המפרש לפסיקתא רבתי דפוס ברעסלויא כתב צריך עיון פירושה, ואנכי בהערה צ״ד בפסיקתא שם העירותי שאין ספק שמעתיק התנחומא הציג מלת אוכלוסין במקום כובשין יען כי חשב שפי׳ כובשין הוא חיילות שיכבשו אותם, וכן מפרש הגאון בעל זרע אפרים המלה הזאת בפסיקתא רבתי שם, אולם מלבד אשר מנה כבר הלגיונות למכת ערוב וראוי א״כ למכה זאת דבר אחר, גם איננו עולה יפה לפי הענין, וראיתי בבייטרעגע להרב הגדול מהרימ״ז ז״ל ח״ב צד קמ״ז בהערה שרצה לגרוס כבשים מן כבש שפי׳ מדרגות וסולמות ע״ש ודבריו דחוקים, אולם האמת הוא כאשר מצאתי בערוך ערך כבש ז׳ וז״ל בפסיקתא ויהי בחצי הלילה, הביא עליהם כבשין הרבה בריש מגילת איכה בפתיחתא וזכור את בוראך ולבנות דייק כבשין ע״כ. וכתב המוספי מין כלי מלחמה עשוי לרדות חומות ולו ראש כמו איל וכבש מנגח, וכן קוראים לו היונים ורומים בלשונם עכ״ל והוא הנקרא aries ווידדער, באק עיין ערוך ערך אילה דספינתא ובהערה להרמ״ל שם. וראיתי בשאילתות שם הביא ג״כ הלשון העמיד עליהם כבשים, והוסיף הגאון ר׳ אחאי ז״ל באמצעהביאמר, ר״ל כובשים ומחזיקים בהם ובמח״כ לא ירד לעומק הוראת המלה שהוראתה מין כלי מלחמה, ואולי היא הוספה חיצונית בדברי הגאון מאיזה מעתיק.
22 בבית האסורים. כ״ה בתנחומא וילקוט וארא, אולם בפסיקתא דף ס״ז ע״ב ובפסיקתא רבתי ובשאילתות הגי׳ הביאם בפלקיות, והמלה יונית ופי׳ φυλαχἡ בית הסהר. ובערוך ערך פלק א׳ הביא ב׳ נוסחאות וז״ל בפסיקתא ויהי בחצי הלילה, ובילמדנו ויהי חשך, אח״כ חבשן בפלקיות זה החשך ס״א לא חזרו חבשן בבית האסורין, פי׳ בית הסהר בל״י ובלשון ישמעאל נקרא הסדין שכובשין בו רגלי האדם פלקה עכ״ל. ועיין בהערה צ״ה לפסיקתא שם.
23 כתוב במדרש שיר השירים. חפשתי ולא מצאתי לפנינו במדרש חזית. ובכ״י פלארענץ חסר זה מן כתוב במדרש עד כמו פורענות מצרים.
24 כמו פורענות מצרים. עיין פסיקתא פסקא ויהי בחצי הלילה דף ס״ז ע״ב ומובא בשאילתות ובפסיקתא רבתי ובתנתומא בא ובילקוט רמז קפ״ב בשם התנחומא וכן בס׳ והזהיר דף ח׳ ע״ב. מי שפרע מן הראשונים הוא יפרע מן האחרונים. מה מצרים בדם אף אדום כן. ועיין בפסיקתא שם הערה צ״ח.
25 במצרים ערוב. המלות שהסגרתי חסרים בכ״י גם בכ״י פלארענץ ופ״ב ונאמר לנכון בפסיקתא ותנחומא והמעתיק קפץ מן מצרים עד מצרים.
26 במצרים לקו. המלות שהסגרתי חסרים בכ״י ובכ״י פלארענץ ופ״ב ונאמר לנכון בתנחומא ועיין בפסיקתא פסקא ויהי בחצי הלילה הערה ק״ב.
27 כך דרש ר׳ תנתומא במדרשו. כ״ה בתנחומא בא: